נשים, הורמונים ומה שבינהם

הורמונים הם חומרים שהגוף מייצר באופן טבעי כדי לווסת פעילות של תאים ואיברים שונים. רמות ההורמונים השונים עולות ויורדות במשך היום, לאורך החודש ובשלבים מסוימים בחיים, כגון גיל ההתבגרות, הריון או גיל המעבר. בנוסף, גם תרופות, תזונה לקויה, התמודדות עם לחץ או בעיות בריאותיות יכולים לשבש את האיזון העדין של ההורמונים בגוף. חוסר איזון של ההורמונים עלול לגרום לתופעות רבות בניהם השמנה.

חשוב מאוד בתחילת התהליך לבדוק בעזרת רופא\ת המשפחה את הפרופיל ההורמונלי ובמידה ויש חוסר איזון להיוועץ עם הרופא בדבר הפתרון.

במאמר זה אתרכז בשלושת ההורמונים המנהלים בניהם דיאלוג הורמונלי המשפיע על היכולת שלנו לרזות.

החדשות הטובות הן שבעזרת תכנון תזונתי נכון, נוכל לשלוט במינון הנכון.

1.אינסולין- בטח שמעתן עליו בהקשר של מחלת הסוכרת, אך חשוב להבין את דרך פעולתו.

לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף: א. הוא גורם גדילה חשוב המעודד תאים לגדול, להתחלק ולהתרבות. ב. האינסולין הוא הורמון המשפיע על תהליכי ההבשלה וההתמיינות של תאים שונים לקראת הפיכתם למתאימים למילוי תפקידים שונים.

והתפקיד שהכי משפיע על ירידה במשקל וחשוב מאוד להבין אותו כדיי לשלוט בו: ג. האינסולין שולט על רמות "חומרי המזון" בדם כגון סוכר, שומנים והוא מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים.

אסביר את התהליך תוך שימוש בדימוי פשוט:

את אוכלת פחמימות ריקות כגון מיץ תפוזים או סוכריות

הסוכר בדם מאותת ללבלב יש כאן מתוק

הלבלב מייצר אינסולין (נדמיין שהאינסולין הוא סבל) הסבל מעמיס את הסוכר ממחזור הדם ומכניס אותו לתוך התאים בגוף כגון שרירים וכו...במקביל הסבלים במקום להיות עסוקים בפירוק שומנים עושים ההפך אוגרים שומן.

בנוסף הירידה המהירה של הסוכר בדם גורמת לתחושת רעב שגוררת לאכילה נוספת, לכן האמרה שמתוק עושה חשק לעוד נכונה, אם היית אוכלת פחמימה מורכבת עם סיבים רבים הייתה לסבלים "עבודה קשה" היה לוקח להם הרבה זמן לרוקן את מחזור הדם מהסוכרים.

כשיש רמות גבוהות של אינסולין יהיה לך מאוד קשה להפטר ממסת השומנים.

איך אפשר לצמצם את רמות האינסולין בגוף:

-צמצמי צריכה של פחמימות ריקות והגבירי צריכת פחמימות מורכבות.

-הגבירי צריכת ירקות, חלבונים ושומנים בריאים.

-הגבירי פעילות גופנית המפרישה את ההורמון אדרנלין.

2.קורטיזול: מוכר כ"הורמון הדחק", היות שהוא משפיע על המטבוליזם בגוף, הקורטיזול מזהה מצבי לחץ וסטרס (כן...גם פקק תנועה או ריב עם הבוס נחשב לדחק) הוא מעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם, מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם ומפחית את תגובות מערכת החיסון, כל זאת כדי לאפשר לגוף האדם להתמודד בצורה יעילה יחסית עם מצבי דחק.

אז במילים פשוטות:

כשהגוף נמצא בסטרס, רמות הקורטיזול עולות, את אוגרת סוכרים והיכולת לשרוף שומנים נפגעת.

רמות קורטיזול גבוהות פוגעות במערכת החיסונית, בכושר הלמידה, באיכות השינה ועוד..

הורמון הקורטיזול מושפע גם מנוכחות הורמונים נוספים בסביבתו ויכול להתנהג בהתאמה למצב שבו הוא נמצא.

לדוגמא: כשאנחנו חווים דחק פתאומי(עצירה פתאומית ברכב )מופרש מייד הורמון האדרנלין יחד עם הקורטיזול הם צוות מעולה שמשפר מיידית את רמות הריכוז והדריכות וניצול השומנים.

כשהלחץ הפתאומי יורד ואנחנו נרגעים אוכלים משהו מתוק ואתו מגיע בחגיגיות ההורמון אינסולין, ההשפעה תהייה פחות ממיטיבה ואתה אגירת שומנים.

אז איך את יכולה לשלוט בכמות הסטרס וייצור הקורטיזול?

-אכלי ארוחת בוקר ממקור חלבוני

-אל תדלגי על ארוחות כך שהגוף לא ירגיש שהוא במצב של צום.

-תשני לפחות 7 שעות

-מצאי דרכים להירגע כמו תחביבים, מדיטציה, טיולים ומשפחה.

-אזני את ההורמונים הכללים בגופך בעזרת רופא המשפחה.

-בצעי פעילות גופנית מרגיעה כגון: יוגה, מתיחות, פילאטיס , טאי צי, מדיטציה.

-הפחיתי ביקורת עצמית, יש הסוברים שביקורת עצמית מביאה לשיפור ביצועים, אך הם טועים.

כשאנחנו מבקרות את עצמינו על ימין ועל שמאל, אנו מפעילות את החלק במוחנו שקשור לרפלקסים של הישרדות, ואז זה מגביר את הפרשת ההורמון קורטיזול (הורמון הלחץ) שגורם לנו לחשוק באוכל מתוק ומנחם.

אז בפעם הבאה שאת נוהגת כלפי עצמך כ"מבקרת המדינה" קחי נשימה עמוקה, נסי לחשוב על דבר או שניים חיוביים כלפי עצמך, גבשי נקודת מבט חדשה ונינוחה ותפחיתי את השליליות.

שיא יצור הקורטיזול בין השעות 06:00 –08:00 בבוקר כך שאם נתאמן בשעות אלו השילוב שלו עם האדרנלין יתרום לשריפת השומנים.

3.אדרנלין- הורמון זה מופרש מבלוטת יותרת הכליה (האדרנל) בזמן פעילות גופנית מאומצת, מצבי מתח ופחד ומכין את הגוף להתמודד עם מצבים אלה.

הפרשתו גורמת למספר תופעות פיזיולוגיות הקשורות לתגובת הילחם או ברח :

אדרנלין מגביר את קצב פעילות הלב, מעלה לחץ הדם, מגביר את זרימת הדם אל השרירים ומפחית את זרימת הדם אל מערכת העיכול, משחרר סוכר שנאצר בכבד כדי לעלות את הסוכר בדם ומפרק חומצות שומן.

לכן נרצה לייצר הרבה ממנו ולהרחיק את הפרשתו מנוכחות האינסולין.

לסיכום, פעילות גופנית:

מגבירה את הרגישות של התאים לאינסולין לכן: הגוף ייצר פחות אינסולין שזה טוב כי הוא מזיק.

מגבירה הפרשת אדרנלין- משחרר סוכר שנאצר בכבד כדי לעלות את הסוכר בדם ומפרק חומצות שומן.

יש לה השפעה מרגיעה ומסייעת בהורדת רמות הקורטיזול .

כדיי להצליח בתהליך, עלינו להסתכל על המכלול, להתייחס להשפעות הכלליות על גופינו שהן הרבה מעבר לכמות הקלורית הנצרכת.