אכילה רגשית? יש לי תוכנית

מכירה את זה שחזרת מיום קשה בעבודה, הילדים הציקו ללא הרף, לא מצאת חניה ואת חוזרת הבייתה עצבנית, עייפה ורצה למקרר "לחפש" אוכל, בתקווה שהמזון יפיג קצת מצוקה ורגשות לא נעימים שעלו בך ובסוף יצא שהרגשת הקלה לטווח הקצר ואח"כ הרגשת אפילו עוד יותר רע...אז מה קורה לנו? התשובה פשוטה, אכילה רגשית.

מה זו אכילה רגשית?

אכילה רגשית מתארת מצב בו האכילה נובעת מצורך רגשי ולא מרעב.

באכילה רגשית משתמשים באוכל כדי "לטשטש" תחושות של אשמה, עצב, בדידות, כעס, עייפות, בדידות, שעמום, מתח או אפילו התרגשות גדולה ושמחה.

האכילה גורמת להרגשה זמנית טובה יותר, וגם קצת מרחיקה את התחושות הלא נעימות,

אבל בטווח הארוך אנחנו נשארות עם הבעיה בתוספת שלל בעיות חדשות:

ייסורי מצפון ורגשות אשם: לאחר שירדנו על חצי עוגה, הרגשנו בהיי, אנו מתפכחות, מאוכזבות מחוסר שליטה, הבעיה שעוררה את האכילה נשארה, מבחינה הורמונלית רמות הסוכר ברכבת הרים רגשית ופיזיולוגית ומכאן הדרך קצרה לכניסה למעגל שיחזור על עצמו שוב ושוב.

טשטוש תחושת השובע: כשאנו אוכלות בגלל רגש ולא מתוך רעב אנו מאבדות את החיבור עם התחושות הטבעיות של רעב ושובע, מה שיכול לגרום להשמנה שבנוסף להכול תגרום גם לנזקים בריאותיים חמורים.

הגברת הסיכוי להפרעות אכילה: אכילה רגשית עלולה לגרום לרגשות אשם הגורמים לרצון להיפטר מהאוכל העודף, וכשמתחילים להשתמש בצומות, הקאות וכו' - עלולה להתפתח הפרעת אכילה.

אז איך מתמודדים:

להיות שבעה כשאת בוחרת מזון משביע ואיכותי, לא מדלגת על ארוחות, יהיה לך קל יותר להתמודד עם משברים גם קטנים ותהיה פנויה יותר להתמודדות עם הרגשות.

אכלי את הארוחות ליד השולחן, הישיבה תגרום לך לעצור לרגע ולהתפנות לרגשות.

זהי את תחושת השובע שימי לב לתחושות שמובילות אותך לאכילה, אם אכלת ארוחה מלאה וכעבור שעה צצה לך תחושת רעב מוגזמת, תשאלי את עצמך האם אני באמת רעבה או עצבנית ומשועממת? חשוב להתחבר לאיך את מרגישה.

טריק מצוין שיכול לסייע ברגע שהצורך לאכול צץ, שתי כוס מים המתיני מעט, שאלי את עצמך האם אני באמת צריכה עוד מזון? אם עדיין התשובה כן, נסי לצאת למרפסת לנשום אוויר צח, לצלצל לחברה, ושתי עוד כוס מים.

המודעות יכולה לשפר את ההכרה באותן תחושות שליליות שחוזרות וליצור הפרדה בין התחושות לפעולות.

התחברות לרגשות דרך שאילת שאלות:

שאלי את עצמך: מהו אוכל בשבילי? למה אני אוכלת עכשיו?

התשובה יכולה להיות מגוון דברים לדוגמא: האוכל בשבילי הוא מנחם, חבר, דלק, בריחה, מספק ענין או כל דבר אחר.

ואז תעני לעצמך האם מה שתאכלי עכשיו ייתן לך את זה? האם האוכל שתאכלי יהיה תחליף לחיבוק חברי? לאהבה שחסרה? אם אמרת דלק אז האם העוגה תיתן לך מענה או אולי עדיף בחירה נבונה אחרת.

ואז חשבי עם עצמך, מה כן יכול לתת לי את מה שאני צריכה ופעלי להשיגו.

תני מקום להרגיש את הרגשות שלך במקום לאכול אותם, כשאת חווה אירוע שהשפיע עלייך לעומק (אירוע קטן כגדול) וחווה הצפה של רגשות, זה גורם להתנהגות כגון בריחה לאכילה שגוררת לחרטה ורגשי אשמה שגוררים אכילה וחוזר חלילה.

נהלי יומן אירועים בהם תוכלי לסמן לך מה הטריגר שעורר את הרגש וכך תוכלי להיות מודעת יותר ובשליטה.

מנעד הרגשות כגון כעס, שעמום, לחץ, שמחה הוא טבעי ורחב ועלייך לתת לעצמך לחוות את אותן רגשות במקום לנסות להעלים אותן על ידי אכילה.

לדוגמא: צץ לו רגש עצבות, במקום ישר להדחיק אותו, השתהי ברגש, קבלי אותו, אם דמעות זולגות תני להן, נשמי עמוק, שתפי אדם קרוב ומצאי דרך לעבד רגש זה, לא דרך האוכל.

אם את משועממת, תני לעצמך, בעידן בו אנו עסוקות בכל דקה, יש בידור זמין ואין רגע דל, תחושת השעמום יכולה אפילו להפחיד, תלמדי להשתעמם, לנשום עמוק, לבהות בשמיים יפים, להנות מהרגע ולהיות חסרת מעש ליותר מדקה.

שחור או לבן: חשיבה דיכוטומית לרוב גוררת בעקבותיה אכילה רגשית, חשוב לזכור שאנחנו בתהליך ארוך טווח, ההתמדה היא חשובה לכן אם יש ימים שאכלת יותר ממה שהתכוונת, סלחי לעצמך והמשיכי הלאה בתהליך מבלי לשבור את הכלים, רק כך תוכלי להגיע לשינוי מתמשך ואמיתי.

לסלוח לעצמנו, אחת מהדרכים להתמודד עם האכילה הרגשית היא קבלה עצמית.

אכילה רגשית היא מסר, איתות מהנפש ש "משהו קורה" ייסורי המצפון וההלקאה העצמית גורמת לנו להרגשה רעה עוד יותר ומעצימה את הצורך בחיפוש אחר פתרונות מהירים לתחושה טובה.

ברגע שנהיה מודעות, נבין ונסלח לעצמנו, נוכל להתפנות לחיפוש דרכים אחרות לענות על הרגשות הבלתי מסופקים שלנו.

דמייני שמגיע עובד חדש למשרד והוא לא מצליח במשימה האם תכעסי עליו? לא.

במצב של אכילה רגשית, את העובד החדש, אם נכשלת "במשימה" אמרי לעצמך שככל הנראה לא היו לך כוחות הנפש לפעול בצורה מיטיבה ומעכשיו את מודעת לרגש ופועלת לכיוון מציאת פתרון אחר, טוב יותר מאכילה מוגזמת.

 תירוצים לא עוזרים:

"עבר עליי יום קשה, העוגה זה לנשמה" - ביום קשה מגיע לגוף מזון שלא יכביד עליו ולא יגרור אחריו רגשות אשמה.

אם היה לך יום קשה, אפשר לפרוק את התסכול בשיחה עם קרוב משפחה, חברה, לרקוד בסלון, לכתוב לעצמך ביומן, לשיר, מקלחת נעימה כל דבר שייסע לנו לפרוק את הרגש.

"אני תמיד הייתי שמנה ", אולי זה נכון אבל הגיע הזמן לשנות, זה אפשרי ברגע שתהיי מודעת ולא תחסמי.

להפחית ביקורת עצמית, ביש הסוברים שביקורת עצמית מביאה לשיפור ביצועים, אך הם טועים.

כשאנחנו מבקרות את עצמינו על ימין ועל שמאל, אנו מפעילות את החלק במוחנו שקשור לרפלקסים של הישרדות, ואז זה מגביר את הפרשת ההורמון קורטיזול (הורמון הלחץ) שגורם לנו לחשוק באוכל מתוק ומנחם.

אז בפעם הבאה שאת נוהגת כלפי עצמך כ"מבקרת המדינה" קחי נשימה עמוקה, נסי לחשוב על דבר או שניים חיוביים כלפי עצמך, גבשי נקודת מבט חדשה ונינוחה ותפחיתי את השליליות.

לסיכום, אכילה רגשית היא לא הפתרון, היא עוד בעיה.

חקרי ומצאי את הדרך שלך הכי טובה לבריאות, אושר והגשמה.